מבזק חדשות
בית » חדשות » חבלי לידה
חבלי לידה
משה שכטר ראש העיר הראשון של מודיעין

חבלי לידה

היום, 30 למותו של ראש העיר הראשון של מודיעין משה שכטר, "חדשות מודיעין" מביא סיפורים קטנים מפיו של שכטר המעידים על הקמתה והתבססותה של מודיעין ומלמדים על צמיחתה של עיר שהחלה מכלום

"אם תרצו אין זו אגדה", יכול היה להגיד משה שכטר מדי בוקר כשהוא מביט מחלון ביתו ובהינד ראש קל רואה את סביבתו הקרובה.

היום, 30 למותו של שכטר, ראש העיר הראשון של מודיעין, "חדשות מודיעין" מביא אנקדוטות המייצגות ומשקפות את התפתחותה של מודיעין על קשייה והצלחותיה. חלק מהדברים משקפים צמתי אירועים ורגעים היסטוריים שנחרטו בזיכרונו של שכטר, ובעיקר מבטאים סיפורים קטנים, חביבים ולאו דווקא מוכרים.

כך הכל החל

"יום בהיר אחד, נתקלתי במקרה בידיעה קצרה בעיתון 'הארץ', בה נאמר שהממשלה החליטה להקים עיר חדשה בין ירושלים לתל אביב, ובין היתר מתוכנן למנות לה ראש מועצה", כך מספר שכטר על האינטואיציה שלו ועל הקשרים שהביאו אותו בסופו של יום לתפקיד הרם, "משום מה חשבתי שהתפקיד מתאים לי, התקשרתי למספר אנשים להתייעצות. בין היתר דברתי עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, שמעון שבס, אותו ממש גידלתי בקן הנוער העובד והלומד בגבעתיים, שבס דיבר עם ראש הממשלה, יצחק רבין, אשר הכיר אותי אישית ופנה אלי בקריאה: צא לדרך".

בדרכו ההומוריסטית, מוסיף שכטר: "מה שהיה מצחיק במיוחד הוא שמיד אחרי המינוי, קבלתי מבול של טלפונים, וכל אחד ואחד ניסה לספר לי כי בזכותו קיבלתי את התפקיד. צחקתי בליבי כי כמובן שידעתי את האמת והודיתי לכולם בנימוס. כך מתבצעת פוליטיקה במיטבה".

מתי הגעת לראשונה לשטחה של העיר המיועדת ומה בדיוק מצאת בה?

"שבוע אחרי המינוי יצאנו לראשונה לשטח. היו לנו צילומי אוויר ומפות. נסענו ברכב ארבע על ארבע. התרגשתי מאוד. לא אשכח את הנסיעה הזו, ימין ושמאל רק גבעות וסלעים, עצי חורש, צמחיה פראית ועבוטה, גבעות טרשים, שיחי בר. אמצע שום מקום. כאן תקום עיר. ברגע זה חשבתי, כי חובה במקום הזה לשמור על עקרונות ברורים של איכות חיים תוך שמירה קפדנית על הנוף והטבע. לא עוד נוף של אנטנות וחבלי כביסה".

"כוח שכטר"

רבים התקשו להאמין שיכולה לקום כאן עיר גדולה ומשגשגת, מספר שכטר ומוסיף כי בשל כך אנשים קראו להם "הקבוצה התימהונית של כוח שכטר". משימתה העיקרית של הקבוצה היתה לתרגם את נתוני השטח ואת המפות לתוכנית מתאר מפורטת שתכלול הרבה חזון ותהפוך במהרה למציאות. "חשוב היה לנו שהמתחמים לא יהפכו למפלצות בטון", מדגיש שכטר ומפרט: "לשם כך נעזרנו בשירותיו הטובים של האדריכל משה ספדיה שקבע נוסחה שעל פיה בתי המגורים ייבנו על הגבעות והשטחים הנישאים, ואילו בוואדיות יוקמו פארקים רחבים וירוקים ובהם גני משחקים, אלו העמקים המפורסמים והפורחים היום".

לפני שהמפגש הזה יהפוך ל"עשיתי, בניתי, הקמתי" חשוב היה לשכטר להבהיר כי כידוע ציפור אחת אינה מבשרת את בא האביב אלא ציפורים רבות, וכי גם העבודה הגדולה לבניית העיר לא נעשתה על ידי אדם אחד אלא על ידי אנשים רבים וטובים אשר בזכותם יש לנו עיר ואם בישראל ושמה מודיעין.

איך מנהלים עיר ללא משרדים?

"שכרנו משרדים במרכז המסחרי ברעות בקומה השנייה. כעבור זמן מה התברר שהמקום צר מלהכיל את צוות העובדים ולשמש מקום לקבלת קהל. הוצע להקים אתר קרוואנים בכניסה לעיר ומשם להפעיל את עבודת המועצה. הרעיון התקבל ותוך שלושה חודשים עברנו לאתר וחסכנו את דמי השכירות. מאוחר יותר בתחילת 1996 רכשנו שטח ממנהל מקרקעי ישראל ויעדנו אותו לבניית בניין העירייה. כדי לזרז את הבנייה השתמשנו בתוכניות קיימות של בית ספר ויישמנו אותן בהתאם לצורכי עבודת המועצה".

איך פותחים שנת לימודים ב-1 בספטמבר כשראשוני התושבים מגיעים ביולי-אוגוסט?

"זה ממש לא היה קל. משפחות רבות קיבלו מפתחות לבית אך עדיין לא עברו להתגורר בעיר, או שנוצרו עיכובים בקבלת הדירה מידי הקבלנים. כך קרה שהורים רבים נסעו מביתם הקודם למודיעין כדי להביא את ילדיהם לבית הספר. כמו כן, לא היה ברור מהו מספר התלמידים שיחלו את לימודיהם בעיר, וכך שנת הלימודים החלה עם 580 תלמידים והסתיימה עם 1500 תלמידים. מנהלי בתי הספר והמורים התלוננו שקשה ללמד בתנאים כאלה כשכול יום מצטרפים תלמידים חדשים לכיתה ואינם רגילים לצרכיה, לנהליה ולצורת הלימוד. חלק מבתי הספר שנבנו לא היו מוכנים ונאלצנו לצרף ולאחד בתי ספר תחת קורת גג אחת, ובתיכון עירוני א' החלו הלימודים בבניין המועצה".

איך מעניקים שירותי דת ללא בית כנסת?  

"האכלוס החל בחודש יולי-אוגוסט וכידוע בספטמבר אוקטובר מגיעים הימים הנוראים וחגי תשרי. פנו אלי תושבים וביקשו לארגן מניין לתפילות החגים. החלטתי להשתמש למטרה נעלה זו בבניין העירייה שהיה עדיין בבניה. בראש השנה היה מניין אחד שהשתתפו בו אשכנזים וספרדים יחד. ביום הכיפורים נערכו במקום כבר שני מניינים נפרדים ספרדי ואשכנזי. פניתי לכבוד הרב דוד לאו שהיה רבה של שוהם, שינהל את מנייני החג. מאחר ובמודיעין לא היו מקומות לינה, ארגנו את החדרים בהם יושבת היום מחלקת החינוך בעירייה והפכנו אותם למקום לינה עבורי ועבור אשתי וכמובן עבור כבוד הרב. ישנו על הרצפה על מזרונים. בעיה נוספת בה נתקלנו היתה מחסור בספרי תורה. פניתי לידידים מגבעתיים וקבלתי מהם בהשאלה".

אבות רבים להצלחה

בסיום דבריו מספר שכטר כי לא פעם באו אליו עובדים והתלוננו כי כול מיני אנשים לוקחים על עצמם קרדיט על נושאים שאנחנו ביצענו. תשובתי הייתה, אומר שכטר: "אם הרבה אנשים לוקחים קרדיט על עצמם סימן שהצלחנו, כי כידוע להצלחה יש הרבה אבות והכישלון – יתום הוא".

 

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.שדות חובה *

*